(הערה: פוסט זה נכתב ברטרוספקטיבה של 3 שבועות עקב דחיפות פוסטים אחרים בבלוג זה ובבלוג השני כך שייתכנו אי דיוקים עובדתיים או השמטות. הדעות המובאות כאן, לעומת זאת, די מייצגות)
ערב טוב לכולם.
מאירועי הפרק הקודם - אני וג'ונה הולכים אחרי צמד הופעות מוצלחות בלבונטין 7 לכיוון המנזר בתקווה שיהיה בו מקום. כהגענו לא היה כל כך הרבה מקום ומצאנו שולחן שהוא כמעט בחוץ, אבל לאט לאט התקדמנו פנימה.
אתם בוודאי שואלים מי אני חושב שאני שאבקר את פאב המנזר המונוליתי. כולה בלוגר מושתן בפוסט השני שלו בעסקי הפאבים והאלכוהול! טפו! אז דבר ראשון, אני לא מפלה; גם פאבים טובים ראויים לביקורת ולא כל ביקורת היא רעה. דבר שני, גם אם זו חוצפה, אין שום סיבה לא לעשות את זה.
זו לא פעם ראשונה שאני יושב במנזר, אבל הפעם הקודמת הייתה לפני שהייתי מספיק בטוח בעצמי כדי להזמין בירה שאני לא מכיר בפאב. מהבחינה הזאת, המנזר הוא מקום מצויין להתנסות בו בדברים חדשים. התפריט שהגיע לידינו חשף מבחר בירות מאוד מגוון מהחבית ומבקבוקים. לפתיחה הזמנתי חצי O' Hara's Irish Stout וג'ונה הזמין חצי Erdinger Weissbier. מחיריהם (שאני לא יכול להיזכר בהם כרגע) היו, אגב, סבירים מאוד, תכונה שאין להקל בה ראש בקונטקסט התל-אביבי.
אני לא נוהג להזמין סטאוטים. פשוט לא מת עליהם. כמובן שהניסיונות הראשונים שלי עם סטאוטים היו, כמו כולם, גינס ומרפי'ס. גינס תמיד הייתה בשבילי מים במרקם חלבי עם טעמי קלייה עדינים אך לא נעימים (יותר לכיוון האפר) ומרפי'ס פחות או יותר אותו דבר בצירוף טעם טיפה יותר שרוף ומוזר. בשנים האחרונות יצא לי לטעום פה ושם סטאוטים שמתעלים עליהם במורכבותם והחלטתי לתת לז'אנר הזדמנות מחודשת.
החשש העיקרי שלי מהאוהר'ס היה שגם היא תהיה תעשייתית מדי, חשש שהתבדה ברובו. האוהר'ס הפגינה קשת טעמים הרבה יותר רחבה. היה אפשר להרגיש אפילו טעם עדין של לתת ולא רק טעם של אפר מלווה בכלום. כל העסק עדיין היה די עדין לטעמי. אני מניח שעבור מי שאוהב סטאוטים יכול להיות מדובר פה על חוויה מעניינת, אבל אני, על אף ההנאה היחסית, טיפה התקנאתי בארדינגר של ג'ונה. ארדינגר בהירה היא בירת חיטה קלילה בלי יותר מדי מניירות. מצד אחד היא פשוטה ומשעממת, אבל היא עושה את מה שהיא עושה באופן טוב. במובן מסויים, זוהי בירת חיטה בטעם בירת חיטה.
אח"כ הזמנו ביחד בקבוק 750 מ"ל La Trappe Tripel, בירה שטעמתי לראשונה בהולנד. לה-טראפ היא מבשלת בירה טראפיסטית שמקורה בהולנד. בירת הטריפל שלה היא חזקה (8%), בין מרירה למתוקה, טיפה מתובלת ופירותית עם טעם וארומה מאוד מורגשים. גם ג'ונה מאוד אהב אותה. יאמר לזכותו של המנזר שהוא מוכר אותה במחיר סביר מאוד של 59 ש"ח (פחות מפי-שתיים מבחנויות המתמחות).
במהלך שהותנו הזמנו גם משהו לאכול. לא ממש היינו רעבים מצד אחד ודי רעבים מצד שני (נו, אתם מכירים את זה), אז בסך הכל הזמנו מנה עם כל אחד מהסיבובים וחלקנו אותה. עם הבירה הראשונה חלקנו סלט סלק ורוקפור עם עלי בייבי. מנה עם טעמים חזקים יחסית שלא ממש זרמה עם הבירות המעודנות ששתינו. אח"כ חלקנו קנלוני ממולא גבינה ותרד ברוטב עגבניות עם עלי בייבי בצד. היא טיפה יותר התאימה ללה-טראפ פרט לעלי הבייבי. אני אוהב עלי בייבי, אבל הם לא מתאימים בכל מצב. זה לא כמו החסה המגוחכת הזאת שפאבים שמים כבסיס לפלטת מטוגנים כאילו יש חוק שמחייב אותם למינימום ירקות במנה, כי עלי הבייבי הם בעלי טעם מורגש הרבה יותר. שתי המנות בפני עצמן היו טובות, אם כי טיפה קטנות. גם לא ממש הייתי מגדיר אותן כאוכל המתאים לפאב אלא יותר לבית קפה (לא שיש בזה משהו לא בסדר כשלעצמו).
בכלליות, האווירה במקום הייתה טובה. היה טיפה צפוף. השירות היה ממצה עם נגיעות של אדיבות (נו, מלצריות תל-אביביות). הייתה לו יותר תחושה של בית קפה מפאב, דבר שלפעמים יכול להיות קצת מעצבן. המבחר והמחירים היו מרשימים. מומלץ בחום למי שמחפש פאב נוח ושקט לנסות בו בירות שונות מהסטנדרט הקיים ברוב הפאבים.
"המנזר", אלנבי 60, תל-אביב. (עמוד הפייסבוק)
בפעם הבאה
כנראה פסטיבל הבירות החורפיות בנינקאסי שהזכרתי בפוסט הקודם. אם לא, כנראה משהו אחר. יש לא מעט נושאים בקנה.
ערב טוב לכולם.
מאירועי הפרק הקודם - אני וג'ונה הולכים אחרי צמד הופעות מוצלחות בלבונטין 7 לכיוון המנזר בתקווה שיהיה בו מקום. כהגענו לא היה כל כך הרבה מקום ומצאנו שולחן שהוא כמעט בחוץ, אבל לאט לאט התקדמנו פנימה.
אתם בוודאי שואלים מי אני חושב שאני שאבקר את פאב המנזר המונוליתי. כולה בלוגר מושתן בפוסט השני שלו בעסקי הפאבים והאלכוהול! טפו! אז דבר ראשון, אני לא מפלה; גם פאבים טובים ראויים לביקורת ולא כל ביקורת היא רעה. דבר שני, גם אם זו חוצפה, אין שום סיבה לא לעשות את זה.
זו לא פעם ראשונה שאני יושב במנזר, אבל הפעם הקודמת הייתה לפני שהייתי מספיק בטוח בעצמי כדי להזמין בירה שאני לא מכיר בפאב. מהבחינה הזאת, המנזר הוא מקום מצויין להתנסות בו בדברים חדשים. התפריט שהגיע לידינו חשף מבחר בירות מאוד מגוון מהחבית ומבקבוקים. לפתיחה הזמנתי חצי O' Hara's Irish Stout וג'ונה הזמין חצי Erdinger Weissbier. מחיריהם (שאני לא יכול להיזכר בהם כרגע) היו, אגב, סבירים מאוד, תכונה שאין להקל בה ראש בקונטקסט התל-אביבי.
החשש העיקרי שלי מהאוהר'ס היה שגם היא תהיה תעשייתית מדי, חשש שהתבדה ברובו. האוהר'ס הפגינה קשת טעמים הרבה יותר רחבה. היה אפשר להרגיש אפילו טעם עדין של לתת ולא רק טעם של אפר מלווה בכלום. כל העסק עדיין היה די עדין לטעמי. אני מניח שעבור מי שאוהב סטאוטים יכול להיות מדובר פה על חוויה מעניינת, אבל אני, על אף ההנאה היחסית, טיפה התקנאתי בארדינגר של ג'ונה. ארדינגר בהירה היא בירת חיטה קלילה בלי יותר מדי מניירות. מצד אחד היא פשוטה ומשעממת, אבל היא עושה את מה שהיא עושה באופן טוב. במובן מסויים, זוהי בירת חיטה בטעם בירת חיטה.
במהלך שהותנו הזמנו גם משהו לאכול. לא ממש היינו רעבים מצד אחד ודי רעבים מצד שני (נו, אתם מכירים את זה), אז בסך הכל הזמנו מנה עם כל אחד מהסיבובים וחלקנו אותה. עם הבירה הראשונה חלקנו סלט סלק ורוקפור עם עלי בייבי. מנה עם טעמים חזקים יחסית שלא ממש זרמה עם הבירות המעודנות ששתינו. אח"כ חלקנו קנלוני ממולא גבינה ותרד ברוטב עגבניות עם עלי בייבי בצד. היא טיפה יותר התאימה ללה-טראפ פרט לעלי הבייבי. אני אוהב עלי בייבי, אבל הם לא מתאימים בכל מצב. זה לא כמו החסה המגוחכת הזאת שפאבים שמים כבסיס לפלטת מטוגנים כאילו יש חוק שמחייב אותם למינימום ירקות במנה, כי עלי הבייבי הם בעלי טעם מורגש הרבה יותר. שתי המנות בפני עצמן היו טובות, אם כי טיפה קטנות. גם לא ממש הייתי מגדיר אותן כאוכל המתאים לפאב אלא יותר לבית קפה (לא שיש בזה משהו לא בסדר כשלעצמו).
בכלליות, האווירה במקום הייתה טובה. היה טיפה צפוף. השירות היה ממצה עם נגיעות של אדיבות (נו, מלצריות תל-אביביות). הייתה לו יותר תחושה של בית קפה מפאב, דבר שלפעמים יכול להיות קצת מעצבן. המבחר והמחירים היו מרשימים. מומלץ בחום למי שמחפש פאב נוח ושקט לנסות בו בירות שונות מהסטנדרט הקיים ברוב הפאבים.
"המנזר", אלנבי 60, תל-אביב. (עמוד הפייסבוק)
בפעם הבאה
כנראה פסטיבל הבירות החורפיות בנינקאסי שהזכרתי בפוסט הקודם. אם לא, כנראה משהו אחר. יש לא מעט נושאים בקנה.
Drinking beer doesn't make you fat, It makes you lean...
Against bars, tables, chairs, and poles.
רז.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה