ערב טוב לכולם.
מאז ומתמיד טענתי שהפאב הראשל"צי הממוצע משמעותית טוב יותר מהפאב התל-אביבי הממוצע. זו לא חוכמה גדולה כל-כך; בתל-אביב יש הרבה יותר פאבים ורובם די גנריים, ולעומתם בראשון יש כ-20 ורובם בעלי אופי ייחודי (לפחות החצי שאליו אני נוהג לצאת). ה"אידאה" הוא אחת הדוגמאות הבולטות.האידאה הוא חלק קבוע בנוף הראשל"צי, בייחוד לאור העובדה שהוא פתוח כבר משנת 1984. כל פוקד פאבים יודע שיציאה לאידאה, הרבה פעמים פירושה הימור. המקום מכיל כ-40 מקומות ישיבה והמוניטין שלו שורך בשעריו תור באורך בלתי מבייש בעליל, בו ניתן לעמוד בהנחה ומצאת חנייה או הגעת במונית (או, כמוני, ברגל). אין ספק שזהו מקום להגיע אליו מוקדם מוקדם או מאוחר מאוחר. ה-Happy Hour שלהם שמחה מאין כמוה והיא נמשכת מהפתיחה ב-19:00 עד 22:00 (אם אני לא טועה, גם בשישי), ואם אני פוקד את האידאה אני דואג להגיע אליה, כיוון שאחריה התור כבר מתחיל להצטבר בחוץ. ניצחון כפול של בירה בזול ומקום לשבת.
האידאה הוא פאב בירה בכל רמ"ח איבריו. יש לו 11 ברזים וכמה עשרות בקבוקים, את רובם קשה למצוא ברוב הפאבים. הידע של הברמנים בתחום הבירות הוא די חסר תחרות והם יודעים לכוון לא רע במבוך הבירות שהתפריט הייחודי בונה בפני הלקוח. אפילו תפריט האוכל האיכותי בנוי מתוך מחשבה על בירה. המנה האהובה עלי שם היא כרובית בציפוי פריך המוגשת בצרוף רוטב מתקתק על-בסיס מיונז שנרקח במקום. מי שלא אוהב, יכול להזמין פיצה טרייה, חומוס, המבורגר ועוד שלל מאכלי פאב סטנדרטיים המבוצעים ברמה גבוהה.
מבחר הבירות מהחבית הוא, כאמור, מכובד. הלקוח הפחות הרפתקני יוכל לבחור טובורג או גינס, למרות שאין שום סיבה בעולם שיעשה זאת. מעבר לאלו ניתן למצוא בין הברזים בירה שתתאים לכל אדם ומצב רוחו, בין אם היא מצ׳כיה, גרמניה, בלגיה או אנגליה. בבקבוקים ניתן למצוא מבחר שפורץ את גבולות היבשת הקרה ואפילו מספר לא קטן של בירות בוטיק ישראליות. בתחום הזה מומלץ לבקש את עצתו של הברמן כיוון שהמלאי מתעדכן מהר יותר מהתפריט וייתכנו הפתעות נעימות במקרר. בפעם האחרונה שביקרתי בפאב הגעתי מלווה בחבר שגררתי ספציפית לטובת ביקורת זו. ביקרתי בו בחודש שעבר מספר פעמים, אבל רציתי לנצל את השינויים האחרונים בברזי הבירה כדי לא לעשות את הביקורת בראייה לאחור. הראשונה ששתיתי הייתה Westmalle Dubbel שהייתה טובה, אבל לא הזכירה את אחותה הגדולה (ה-Tripel) כפי שקיוויתי. טעמה היה מתקתק אך עדין מעט, כנראה בגלל שהוגשה קרה מדי. אחריה שתיתי Delirium Tremens שטעמתי לראשונה בבלגיה. היא הייתה טיפה מתקתקה והדרית עם הרבה נוכחות. לשותפי לפשע המלצתי (לאחר שאמר לי שהוא מעדיף בירות כהות; כן, הוא מאלה) תחילה על הובגובלין ואח״כ על ארדינגר כהה, אותה חיבב יותר.
 |
| ותודה לנורמן שהדביקו את התווית שלהם על התווית של ה-Samichlaus... |
לסיכומו של עניין, האידאה הוא פאב חובה לחובבי הבירות באשר הם (למרות שגם הלא חובבים מוזמנים להצטרף לחגיגה). טיפה צפוף, אבל יהיו שיקראו לזה חמימות. אותה צפיפות דווקא מתחברת עם האווירה השכונתית שלו והיעדר האינטנסיביות של התפאורה בו (הוא לא חשוך מדי ולא רועש מדי). חוץ מהנקודה לשיפור בנושא טמפ' ההגשה של בירות מסויימות, שאני בטוח שמפריעה לכולכם, אין הרבה ביקורת שאפשר להעביר עליו. הוא משתנה כל הזמן, לעיתים לטובה ולעיתים לרעה, אבל תמיד נשאר איכותי. יש בו כיום בין ברזים, 4 שהצטרפו רק לא מזמן. זכור לי כי לפני כמה שנים היה שם גולדסטאר ופטריות ממולאות גבינה שאני מאוד מתגעגע לשניהם, אבל דברים כאלו הם לא מסוג הדברים שצריכים להפריע לי. קפצו לשם בהזדמנות הראשונה.
"האידאה", מוהליבר 35, ראשון לציון. (עמוד פייסבוק)
בפעם הבאה
אם פסטיבל הבירות והשוקולד שמתקיים היום בנינקאסי יהיה ראוי לפוסט שלם, אז זה. אם לא, ביקורת על ה-Intoxicase. אם לא, בדרך חזרה מהאידאה, אני ושותפי לפשע נתקלנו בפאב לא משהו ונכנסנו אליו מסיבות כאלו ואחרות, אז אולי אדבר על זה. אנא עארף.
Beauty is in the eye of the beer holder.
רז.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה