ערב טוב לכולם.
אני לא זוכר מתי התחלתי לאסוף תחתיות בירה. אני די בטוח שזה קרה כשעוד ידעתי לספור כמה סוגים שונים של בירות מהחבית ניסיתי. תמיד ריתקו אותי הקרקרים האלו; הם מעין מזכרת קומפקטית חביבה. נוסף לאלו, יש לי גם אוספים קטנים של בקבוקים וכוסות, אבל מבחינה לוגיסטית התחתיות הן הכי פשוטות. בגלל שעבור מותגים גדולים יש להם גם תפקיד שיווקי, מעניין לפעמים גם להסתכל על שינויים בהם.
לאחרונה נפלה עלי ערימת זמן פנוי, אז סידרתי את האוסף ומיינתי אותו לפי סדר ABC. המילה לפיה סידרתי הייתה או שם המבשלה או שם המותג לפי מה שהיה יותר רלוונטי. מכבי וגולדסטאר נמצאות ב-M ו-G בהתאמה ולא ביחד ב-T למרות ששניהם מיוצרות בטמפו, אבל, כפי שתראו עוד מעט, התחתיות של שוף נמצאות תחת A כיוון שלמבשלה קוראים Brasserie d'Achouffe. כשסיימתי להפוך את האוסף הסביר שלי לחנוניסטי בצורה מחליאה, נותר להתחיל לכתוב עליו. יובש הפסח סיפק קרקע פורייה לפוסט ראשון בסדרה.
אז יאללה:
Achouffe - אני די בטוח שהפעם הראשונה שניסיתי שוף, הייתה זו לה שוף הבהירה ב"סאני בר" בדרום ת״א (שלמיטב ידיעתי לא קיים יותר). אשוף היא מבשלה צעירה יחסית מבלגיה המייצרת מבחר מצומצם אבל סולידי. שלוש מהתחתיות המוצגות מייצגות בעיצובים שונים את לה שוף ומק שוף, אייל בלונדיני ואייל חום בהתאמה. התחתית הנוספת היא של בירת הקריסמס שלהם, שוף נייס. קיימים סוגים נוספים: הובלון, שהיא IPA מתובלת, טעימה ומומלצת; ובוק, שלא יצא לטעום, אבל נראית מבטיחה. עד לאחרונה היא הייתה זמינה בארץ רק בחביות ובבקבוקי 750 מ״ל (חוץ מהלה שוף שזמינה בבקבוקי ליטר וחצי מרשימים עם הכיתוב ביג שוף), אבל יצא לי גם לראות בקבוקי שליש של המק שוף והלה שוף. שחר הרץ עשה על המבשלה
כתבה די מקיפה שאתם מוזמנים לקרוא.
Affligem - אחח... אפליכם. פעם היא הייתה משווקת ע״י טמפו (אאל״ט) והיום היא נעלמה לחלוטין מהזירה המקומית. פעם אחרונה ששתיתי ממנה הייתה כשעצרתי בדרך מבריסל לגבול בלגיה-הולנד בעיירה Opwijk, בה ממוקם המפעל. חיכתה לנו הפתעה נעימה בדמות פסטיבל רחוב בלתי צפוי. אחרי כמה שעשועים, התיישבנו בפאב מקומי והזמנו אפליכם. לא בטוח שמשם יש לי את התחתית (כמעט בטוח שלא), אבל זה כנראה הזכרון שהכי מקושר לי עם אפליכם. הבירות עצמן לא העיפו לי את הפוני, אבל הן ללא ספק חביבות.
אלכסנדר - ושבנו ארצה. פעם ראשונה שנתקלתי במבשלה הזאת הייתה בפסטיבל במעברות לפני שנה ומאז אפשר לראות אותם בכל מיני מקומות. התחתית מייצגת את שני הסוגים הקבועים של אלכסנדר, Blonde ו-Ambree (בירת סזון בצבע ענברי שהיא המועדפת עלי מבין השתיים). נוסף אליהן יש למבשלה פורטר לחורף העונה לשם בלאק, שכתבתי עליו
כאן; ו-IPA לקיץ העונה לשם Green, שהוא הפייבוריט שלי מהמבשלה (נתקלתי בו לא מזמן בחבית וכנראה יופיע בפוסט הבא).
Amstel - אומרים שפעם אמסטל הייתה מאוד חזקה בפאבים בארץ אבל נעלמה. כנראה שזה היה לפני שהתחלתי לצאת לפאבים. אני ניסיתי אותה פעם ראשונה בהולנד במסגרת אותו טיול שהזכרתי קודם. את הבירה ניסיתי באמסטרדם, אבל התחתית (אאל״ט) הגיעה משולחן הקבלה של ״מוזיאון הבירה הלאומי״ באלקמאר, עיירה שמלכודות תיירים הן הדבק שמחזיק אותה (אומרים שיש שם מוזיאון ביטלס כי ג׳ון לנון קנה את הגיטרה הראשונה שלו שם; אני לא בדקתי). היו שם עוד כמה תחתיות שניתקל בהם בהמשך. בירות הולנדיות לא מיוחדות כמו בירות של הכנה מדרום, אבל אם זכרוני אינו מטעני מדובר בפילסנר די סולידי (עם כמה שפילסנר יכול להיות סולידי).
Barbar - כולם מכירים את בירת הדבש הזאת. כפי שאמרתי
כאן, אני יותר מעדיף את הגרסה החורפית שלה. מעבר לזה אין הרבה מה להגיד.
Beck's - מה אומר ומה אגיד. בקס היא אחת הבירות הגרמניות הנמכרות בגרמניה בפרט ובעולם בכלל. הייתי בפסטיבל מטאל בגרמניה שבקס היו אחד מהספונסרים שלוח אז יצא לי לשתות די והותר ממנה. יצא לי לטעום רק את הגרסה הבהירה שלה, ולמרות שה-Autocorrect של האייפון שלי מתעקש שבקס זה כמו סקס, אין כ״כ ממה להתלהב. בהתאם למסחריות הרחבה של בקס, הם מציגים מדי פעם עיצובים חדשים וסלוגנים רעננים (שימו לב שעל אחת מהן נטען כי הם ״The #1 beer in Germany", אבל אין אף התייחחסות לאיך זה נמדד). החביבות עלי הן אלו עם הלייזר שעובר דרך הבקבוק.
Belhaven - נתקלתי בסטאוט הסקוטי שלהם לא מזמן בחבית. אם לשפוט לפי התחתית הגדולה, הם מאוד אוהבים את זה שהם סקוטים. אתם יודעים שאני לא משתגע על סטאוטים, אבל עם טעמי קלייה חזקים, מרקם חלק וקרמי וגוף מלא, היא מספקת את הסחורה. אני לא יודע באשר לשאר הסוגים, אבל הסטאוט מבליח בשלל מקומות וכדאי לכם לתפוס אותו. מקור יודע דבר אומר לי שהוא במחסור כרגע, אבל אני מקווה שזה ייפתר. ביקור קצר באתר שלהם חושף רפרטואר מסקרן מאוד, אז אני מקווה שיצא לי להיתקל בסוגים נוספים.
Belle-Vue - בלויו קריק הוא ה
למביק הראשון שאי פעם יצא לי לטעום עוד לפני שהבנתי בכלל את כל הקונספט מאחורי הבירה. הברמן אמר לי שזה סוג של סטאוט ואני האמנתי (הייתי צעיר ותמים). הבירה הייתה חביבה, אבל לא יותר מזה. מתוקה מדי ופירותית מדי. רק אחר כך יצא לי בטיול לבלגיה לטעום למביק קלאסי יותר של המבשלה (גוז) וזו הייתה חוויה מעניינת. אני התאהבתי מהשלוק הראשון, כל מי שהיה איתי והברמן הבלגי הסכימו שמדובר בשתן של סוסים. לא יצא לי לראות בלויו בארץ לאחרונה.
Bischoff - יש לי רגשי אהבה-שנאה כלפי בישוף. רפרטואר המבשלה הוא די רחב וכנראה שהסוגים שטעמתי הותירו בי חותם לא חיובי. לאחרונה יצא לי להכיר אותה מחדש דרך הווינטרבוק שלה ואני חייב להודות שאני מפתח דעות חיוביות. לפחות הקמע שלהם יפה. אגב, אני לא יודע אם האתר מזהה שאני מישראל או לא, אבל חותמת הכשרות של המבשלה מתנוססת בגאון ב
עמוד הבירות.
Brand - אין יותר מדי מה להגיד על ברנד. בירה חביבה ששתיתי בהולנד שכל מה שאמרתי לגבי אמסטל תקף גם לגביה. נראה לי שהתחתית הזאת גם הגיעה מאותו מוזיאון. אם יש משהו שהם יכולים להתגאות בו הוא שקשה למצוא את האתר שלהם בגוגל.
האות C הולכת להיות מתישה, אבל זה כבר עניין לפעם אחרת...
בפעם הבאה
באופן מפתיע קפצו שני אירועים בסמיכות ליום העצמאות, פסטיבל בירה בנמל ת״א ומסיבה ישראלית בנינקאסי. הפוסט הבא יעסוק באלו.
I am a firm believer in the people. If given the truth, they can be depended upon to meet any national crisis. The great point is to bring them the real facts, and beer.
(Abraham Lincoln)
רז.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה