ביעור חמץ

ערב טוב לכולם.

אביב הגיע, פסח בא ואיתו מספר מבצעי חיסול בירות (בשם הכשרות, כמובן). זה נשמע כמו רעיון טוב, אז החלטתי לקחת חלק. הקלות (כלומר, העצלנות) מיקדה את כל המאמצים בצהרי יום שישי, שבוע לפני פסח, ברחוב היסוד 4 בתל-אביב בו, בקומפלקס בתי מלאכה, ממוקמים הנינקאסי (הפאב של הבירדי), מבשלת לפינג בודהה ומבשלת גופרס (שלהבנתי, עברה דירה מאז). כדי להיטיב להשתמש במבצעי החג ערכתי סשן טעימות ממחסן הבירות הביתי שלי לי ולבאבא (שהיה אמור לבוא), וליום המיועד הלכתי עם גיל (שכבר מכיר את מרכולתן של המבשלות). בהמשך לנסיונות הלאקוניות של הפוסט הקודם, לא ארחיב יותר מדי על המקומות עצמם (כיוון שכתבתי עליהם כבר פה, פה ופה) ואעסוק יותר בביקורת חיובית ושלילית על בירות נבחרות.

ראשונה עלתה מבשלת גופרס. זו פעם שניה שיוצא לי לטעום את בירת הקריסמס שלהם ״Black Friday" (פעם ראשונה פיכח) והיא אכן מאוד קריסמסית, כלומר מתובלת ומתקתקה עם גיזוז עדין. על בירת הצ׳ילי חיטה והבירה המעושנת עם החרדל (קלובסקה) אין מה להכביר במילים; הן עושות את העבודה, תואמות את תיאורן ועשויות טוב. באבא העדיף את ה-"Sunny Friday" (פייל אייל אמריקאי) עקב חוסר העדפה עקרוני לבירות מתובלות. זה אכן משהו שאפשר במידה מסויימת להגיד בגנות התוצרת של גופרס; רובה לא נגישה לקהל שהוא לא אוואנגארדי. בעצם הסאני פריידי היא הבירה הקלאסית היחידה שלהם. היא אכן עשוייה טוב מאוד, כשותית, מעט חמצמצה ומרעננת, אך מעל הכל היא הבירה הכי "בירתית" שלהם. ביום הקניה עצמו גם קניתי את הבירה המתובלת בגת (״תימאניאדה״, אותה הזכרתי בעבר) ואת הבירה הסקוטית שלא ממש טעמתי מעולם. הם היו מאוד נדיבים במבצע החג כך שהארגז (24 בקבוקים) שאני וגיל קנינו עלה רק 180 ש״ח. כמעט מחירי גולדסטאר בקיוסק (מחמאה).

אחר כך עלתה לפינג בודהה. כיוון שטעמנו 10 סוגים וכי כבר דיברתי על המבשלה הזאת רבות בעבר, לא אפרט על כולם כדי לא להיות לאקוני מדי מחד או מתיש מאידך. אומר בקיצור כי בודהה יודעים מה הם עושים. בלטה לחיוב ה״טריניטי״, הטריפל הבלגי שלהם; גוף מלא עם סיומת כשותית ארוכה ומרקם נעים. היא הייתה הפייבוריטית של באבא עקב אותה סלידה לבירות מסובכות המוזכרת לעיל. מאותה סיבה הוא גם חיבב את ה-״Single Malt IPA", שהייתה כשותית, קלילה ומעט פירותית. עוד בלטה ״Epic", שכל מה שאני יודע עליה הוא שהיא בירה מתובלת; היא פשוטה ולעניין, טיפה מתקתקה והרבה גיזוז. בעת הקנייה, אני וגיל פונקנו בטעימה של ״פרח הבר״, בירת חיטה עם טעם מאוד חיטתי המתובלת בקמומיל שמורגש בסיומת, והחלטנו לקנות גם אותה. לי ולבאבא גם יצא לטעום את יין השעורה המיושן שלהם, ״Black Wine Mist", שטעמו היה יותר חום משחור (הסינסתיזה עבדה פה שעות נוספות); הוא היה ייני, טעים מאוד וקשה לשתייה בהתאם לז׳אנר.

אני אומר את זה בכאב גדול, אבל גם יש לי מעט ביקורת. בלט לשלילה הבראגוט, סוג של שילוב בין תמד (יין מדבש) לבירה. הוא מחוייב מכורח הסגנון להיות מעט קשה לשתיה אבל המתיקות העזה של הדבש, המרירות העזה של הלתת וטעם האלכוהול לא ישבו כל כך טוב אחד עם השני ויצרו תמהיל טעמים (או היעדר תמהיל טעמים) שהזכיר לבאבא זכרונות אימה מיין קידוש תוצרת בית (לא מחמאה). העדר הגיזוז שלל גם חמצמצות שהייתה יכולה לעזור. אני יודע שהמבשלה מאוד מתגאה בבראגוט שלה ושאני כנראה בדעת מיעוט לגבי זה (גיל רכש בשמחה בקבוקים הביתה כשביקרנו), אבל באותו זמן ובאותו מקום זו הייתה הדעה הרווחת. זה חבל, כי באמת יש פה פוטנציאל לגדולה. עוד מילה קטנה של ביקורת אומר על הערכים הקלוריים של הבירות. שאלתי את ולדימיר מהמבשלה איך הם מגיעים למספרים והוא אמר לי שע״פ נוסחה ואני מקווה שהנוסחה מזייפת כלפי מעלה, כי הערכים הקלוריים גבוהים להחריד. יין השעורה עמד על 160 קק"ל ל-100 מ״ל, פי 4 מרוב הבירות המסחריות, פי 2 מיין וחמישית משמן טהור. הבירות של המבשלה עומדות ברובן על חצי מזה. אני יודע שזה מחיר שמשלמים על משקאות עם אחוז אלכוהול גבוה (16% במקרה של יין השעורה), טעמים חזקים ומורכבים, אי סינון וכוליי, אבל ליורד במשקל מדובר פה במכה רצינית.

אבל בכל זאת הבירות טובות וקנינו מהן בשמחה. המבצע כלל 5 ש״ח הנחה על כל הבקבוקים שרובם עולים בד״כ 15 והמיוחדים (בראגוט וויין שעורה) 20. גם מפה יצאנו בידיים מלאות. מומלץ בחום לחפש אותם בפסטיבלים, לטעום ולרכוש כיוון שאני מאמין שבקשת הרחבה מאוד של לפינג בודהה כל אחד יכול למצוא את עצמו.

לקראת החג, ערך הנינקאסי שני אירועי חיסול כאשר הראשון נפל באותו שישי בו פקדנו את המבשלות. הרעיון היה פשוט; בקבוקים פושטים ב-12, בקבוקים שאווים ב-15 ובאירוע חיסול מאוחר יותר שגם בו נכחנו הצטרפו החביות ב-15 לכוס ע״פ בחירת המקום. מכל הבירות ששתיתי בצמד האירועים היחידות שניסיתי לראשונה היו O’hara’s Irish Pale Ale (שהיה לה ריח פירותי מריר, קצת חסרת גוף, טעמי ליצ׳י טובים וסיומת כשותית ארוכה), Fuller's London Porter (שסיפקה טעמי קלייה, מרקם חלק וסיומת קצרה ונקייה) ו-Brooklyln East India Pale Ale (שהייתה עדינה יחסית אבל עדיין אייפיאיי חביב ומרענן).

וכך, עם ארון מלא בבירות (תתווסף לבלוג רשימת מלאי בהקדם), התנזרתי מבירות במהלך הפסח ואת ההתנזרות שברתי עם הפמפקין אייל של מבשלת הגליל (שהייתה מצויינת כפי שזכרתי). לסיכום, מבצעים על בירות זה דבר מצויין וחיובי שצריך לקרות תמיד, בייחוד כשמדובר בבירות טובות. מקווה שאתקל בהזדמנויות נוספות בעתיד הקרוב. בכל מקרה, אני אדיר את לפינג בודהה וגופרס מהבלוג בזמן הקרוב כיוון שדיברתי עליהם כבר הרבה בזמן האחרון. הגיע הזמן להרחיב אופקים.


בפעם הבאה

בעקבות הפסח אין לי כל-כך על מה לכתוב, אז בהשראת החג אני אכתוב על סוג של קרקרים שטוחים ולא טעימים - אוסף תחתיות הבירה שלי.

אח״כ כנראה יגיע פוסט על שימאי בעקבות הפרס שקיבלתי בתחרות קטעי הוידאו שערכו בנורמן פרימיום לרגל 150 שנים למבשלה.

לא נראה שיחסרו נושאים לפוסטים בעתיד הקרוב, כי עם בוא האביב מתחילים להופיע פסטיבלי הבירה. מומלץ בחום לעקוב אחר פרסומים של מבשלות, יבואנים, יצרנים ואפילו פה.

"The problem with the world is that everyone is a few drinks behind." -Humphrey Bogart

רז.

על בירה ועל שוקולד - אירוע ולנטיינס בנינקאסי

ערב טוב לכולם.

בעקבות חג נוצרי כזה או אחר הקשור בדרך כזו או אחרת לאהבה רומנטית, החליטו בנינקאסי לערוך אירוע בירה ושוקולד. בירה, על שום מה? כי זה מה שהנינקאסי עושה; דוחף בירה לכל מקום. שוקולד, על שום מה? אני מניח שלהשמין זה רומנטי, אבל אומרים ששוקולד קשור לרומנטיקה באופן ספציפי (אנא עארף). אני לוקח בשתי ידיים את השילוב הזה; לא חסרות בירות שאמורות ללכת עם שוקולד. כשאני חושב שוקולד אני חושב על איילים כהים ומתקתקים, סטאוטים מתובלים, בירות עם טעמי פירות מתוקים ועוד. בקיצור, פוטנציאל לא חסר.

האירוע היה אמור להתחיל ב-11:00 באותו יום שישי. הראשונים מהחבר'ה שהיו אמורים להגיע כיוונו את עצמם ל-13:00. אני הגעתי למקום ריק (בלי אף אחד מהחברים) בסביבות 14:30. הסיבה - גשמי הברכה בהם התברך אותו יום שישי. נו שויין; תוך כדי שאני מתנחם בבירה ראשונה התחילו לזרום כמה מכרים חביבים. על אף כמה מבריזים, היה לי די נחמד.

נתחיל מהטוב, כלומר בירות ששתיתי (פחות התמקדתי בשילובי בירה ושוקולד מסיבה שתובן בהמשך):

• ראשונה טעמתי מבירת החיטה של ללה. היא הייתה סיפתח חביב; קלילה עם נגיעות תפוזים וכסברה.
• אח"כ טעמתי מבירה של Gopher's שפגשתי לראשונה בשם "תימניאדה", שהיא בירה שבושלה עם גת. ממה שידוע לי על גת מקריאת חומר עיוני בלבד (האמת שכן; קראתי את זה בוויקיפדיה) חומרים פעילים בגת לא אמורים לשרוד תהליך בישול, כך שהבירה סך הכל בלטה בטעם עישבי. היא הייתה בירה נחמדה בכל מקרה. במהלך האירוע, רכשתי שישייה מגופר'ס של שלושה בקבוקי Chili Wheat ו-Klobaska (ואם אתם לא מחבבים בירת חיטה פיקנטית ובירה בטעם נקניק פשוט אין לכם לב).
• שתיתי שתי בירות תוצרת Laughing Buddha. הראשונה הייתה Single Malt IPA שהייתה מאוד קלילה ופירותית (הרגשתי קצת טעם של אפרסק אבל יכול להיות שזה רק אני). השניה הייתה Dude's Porter, פורטר בלטי שאין לי מושג מיהו הבחור על שמו היא קרואה, אבל היא הייתה מאוד קלילה עם סיומת מתוקה-מרירה.
• הנינקאסי עורך זה כמה זמן מבצע חיסול על מגוון בירות Zot לפי הנוסחה הפשוטה של "שלם 15 ש"ח, קח בקבוק ושתה אותו". גדי, מבעלי הנינקאסי, המליץ לי להביא שוקולד ולקחת את ה-Dubbel וזו אכן הייתה בחירה מעולה. הבירה מאוד החמיאה לשוקולד עם מתקתקות, עומק ועוקצנות של טעמי פירות יבשים.

אבל לא הכל היה כל-כך מוצלח. אלו מביניכם המצטיינים בספירה שמו לב כי דגמתי מעט בירות ממעט מקורות. הסיבות לכך הן שלאירוע הגיעו רק 3 המבשלות המצוינות לעיל (שתיים מהן חולקות בניין עם הנינקאסי) ועלות טעימה הייתה פחות משתלמת בעליל בהשוואה לשלישים (10 ש"ח ל-150 מ"ל לעומת 15 ש"ח ל-330 מ"ל). נוסף לשלושת המבשלות היה רק שוקולטייר אחד (או אחת; הם הגיעו משפחה שלמה) שמחיריו נעו בין סבירים ב-5 ש"ח לבראוני לפחות מסבירים ב-5 ש"ח לפרלין. נוסף על אלו, היו המשקאות של הפאב, אבל המטבח היה סגור וכל מה שהוצע לאכול היו פחמימות משומנות: צ'יפס, ג'חנון ומלאווח (בד"כ גם יש נקניקיות שחסרו הפעם).

בקיצור הייתי קצת מאוכזב. בתור אירוע ששווק כ" בירה בוטיק ישראלית ושוקולד בוטיק נפגשים יחד לחגיגה של אהבה; בואו לטעום בירה ושוקולד ושילובים מפתיעים של שניהם" היה הרבה מקום לשיפור. גם ציפיתי שבאמת יינתן דגש על התאמה של בירה ושוקולד, ובמקום זה המבשלות פשוט הביאו את כל הארסנל ללא מיקוד מסויים ולא היה יותר מדי שוקולד בנמצא. בייחוד אחרי שהם קלעו בול בפסטיבל בירות החורף שנערך רק שבועיים קודם לכן ובהינתן הרפרטואר של פסטיבלים בנינקאסי ציפיתי להרבה יותר. אני אתן קרדיט למקום ואסיק כי היו תוכניות גדולות וטובות שהתפקששו. נחכה ונראה מה יהיה באירוע הבא.


"Ninkasi Public House", היסוד 4, תל-אביב. (דף הפייסבוק)


בפעם הבאה

יום לפני הפסטיבל המדובר אבא שלי חזר הביתה שני בקבוקי בירה שונים.

"קניתי כמה דברים בסופר מתחת לעבודה" הוא אמר, "והיו שם מבצע חיסול של 50% הנחה על כמה בירות אז הבאתי שני סוגים הביתה. הם שווים משהו?"

להפתעתי היה מדובר בבירות ששוות משהו. אמרתי לו בזעזוע שהיה צריך להתקשר אלי ולהתייעץ, אבל בראייה לאחור טוב שלא עשה זאת, שכן יום למחרת הלכתי לאותו סופר והצטרף למדף החיסולים סוג שלישי.

רוצים לדעת מהן הבירות והאם הן טעימות? זה יבוא בפעם הבאה.

לפני שאני מסיים אני רק רוצה להודות לבלוג קוראים ושותים ולמבשלת Pista שקישרו מיוזמתם לבלוג שלי בעמוד הפייסבוק שלהם. זה מילא אותי בהתרגשות שאין לתאר. אני כולי אפר ועפר שכותב כחודש וחצי וכבר זוכה להערכה כ"כ נפלאה. מימי לא ציפיתי שהבלוג ימריא כך. תודה!

“Put it back in the horse!”  (H. Allen Smith after tasting his first American beer)

רז.

קר אז בירה - פסטיבל בירות חורפיות בנינקאסי

ערב טוב לכולם.

קצת קשה לדמיין פסטיבל בירות חורפיות במדינתנו הקטנטונת. אז נכון, מדובר באחד החורפים הגשומים והקרים ביותר שהיו לנו בשנים האחרונות, אבל אם להשוות את זה למדינות שמולידות בד"כ פסטיבלי בירות חורף כמו בלגיה או בריטניה, הרי שאנחנו מפגרים אחריהם בכמה סנטימטרים של שלג. עם זאת, כל זה לא עמד בפני האנשים הטובים מהנינקאסי (עליו ארחיב בהזדמנות אחרת), והם הביאו בשישי שעבר פסטיבל חורף חמים וטעים.

למי שלא מכיר, הנינקאסי הוא פאב בירה חדש יחסית בדרום ת"א והוא האח הקטן של הבירדי, חנות לממכר ציוד והדרכה למבשל הביתי. זה לא הפסטיבל הראשון שנערך בנינקאסי. יצא לי גם להגיע לפסטיבל האוקטוברפסט שאירגנו (עליו לא כתבתי בשום מקום) והנוסחה פחות או יותר השתמרה. מגיעות מספר מבשלות די מצומצם (ביניהן מבשלות שנולדו בקורס בבירדי) המציאות חלק ממרכולתן בהתאם לאירוע. כאן הגיעו 8 מבשלות כולל הנינקאסי עצמו (שהציג כמה בירות תוצרת המקום שבושלו ע"י גדי דבירי, אחד מהבעלים של הבירדי והנינקאסי וסופר-אובר-מבשלן) והוצעו בנוסף גם בירות מיובאות במחירים מיוחדים. היו שני הבדלים בולטים מאוד בהשוואה לפעם הקודמת; הראשון היה גודל טעימה קטן וקבוע בין כל המציגים, כך שמי שרוצה לטעום מהכל יוכל לעשות זאת עם קיבה אחת, והשני היה קיום הפסטיבל בתוך הפאב במקום מחוצה לו, דבר שהיה הרבה פחות מעיק ממה שאפשר לצפות (איכשהו זה לא הגיע לרמות הקלסטרופוביה של Beers ).

אז מה היה לנו שם?

• בתחילת האירוע הייתי מספיק חד כדי לזכור את הסדר בו שתיתי את הבירות. ראשונה טעמתי את "Fat Companion" של  שמולץ, בירה חזקה סגנון טריפל בלגי שהייתה טיפה מתקתקה ומאוד עשירה בטעמים. כבר יצא לי לטעום בירה של הבחור הזה והוא יודע מה הוא עושה. אם יוצא לכם להיתקל בו, אל תהססו לקנות ממנו בירה.
• שנייה טעמתי בירה תוצרת Pista. זו הייתה ביר-דה-גארד והיה לה טעם מאוד מיוחד. מספיק מיוחד כדי לקנות ממנה צמד בקבוקים.
• לטעימה השלישית אצתי לכיוון הדוכן של Gopher's. סשה, הברומאסטר, הודה לי על הביקורת החיובית בבלוג (לא, תודה לך). טעמתי מהיין החם שהוצע שם והמלצתי לחבר על אחד מהסוגים שהובאו. הפעם הוצעו רק הסוגים היותר חורפיים ולא את כל הארסנל וחבל. כל הכבוד על היין; הודות לו, אני די בטוח שמהנקודה הזאת אני לא זוכר את הסדר בו טעמתי את הבירות.
• קא-ביר הגיע עם דופלוייצנבוק (נו, זה כזה חזק עם חיטה וכזה וזה כהה כזה וטיפה מתקתק וקלוי כזה שנו... אתם מבינים) שהיה מוצלח מאוד.
• מבשלת ללה (שלצערי, אין להם נוכחות רשת) באו עם אייל אדום ובירות חיטה, שתיהן עם תוספת קליפות תפוזים וכוסברה. הן היו נחמדות מאוד והתוספת בהן באה בדיוק ובעדינות הראוייה. קניתי מהן 3 ו-3 (בהתאמה).
• מבשלת החלוץ באו עם היצע גדול (וצוות גדול). היו שם IPA וטריפל בלגי, אבל הכי אהבתי את ה-Ex-Girlfriend Stout שהיה שוקולדי, קלוי וחביב ביותר. אני בדרך כלל לא טיפוס של סטאוטים, אבל בשביל סטאוטים כאלה אני מוכן לעבור המרה (לכזה טיפוס).
• Laughing Buddha המוכרים והטובים (שגם לקחו חלק באירגון הפסטיבל החביב הזה (ושהמבשלה שלהם ממוקמת יריקה מהפאב) הביאו ארסנל של 7 בירות. שתיים מהן, אותן טעמתי, היו יין שעורה ובראגוט (תמד המכיל גם לתת ודומה יחסית לבירה); שתיהן היו חזקות וטעימות מאוד. טעמתי עוד איזה אחת כדי לדעת איזו אני לא לוקח בשישייה שקניתי.
• נוסף על הבירה של המקום (נדמה לי שטעמתי את הוייצנבוק שהייתה מוצלחת כצפוי), הוגשה גם בירה חמה עם קצפת שהייתה מוצלחת להפליא ומספר בירות מיובאות. שתיתי שוף נייס כהה, שלא איכזבה, ולה-טראפ איזידור, שהוגשה מהחבית (!) והייתה טיפה מרירה לטעמי אבל עדיין טעימה.

הינה אני!

האווירה הייתה מאוד נחמדה. היו המון אנשים, אבל שתי הדלתות איפשרו בריחה, כך שלא היה מעיק. נוסף על הבירות והסביבה החביבה, המקום הציע גם מבחר נחמד של מזון פסטיבלים שמאוד זרם עם הבירות. אם יש לי ביקורת כלשהי היא שהיה טיפה יקר (14 הבירות שקניתי עלו לי 200 ש"ח והטעימות, שבפסטיבלים עולות בד"כ 5 ש"ח ל-100 מ"ל, עלו 10 ש"ח ל-150 מ"ל). אבל גם זה לא ימנע ממני לבוא לפסטיבל הבא וזה גם לא צריך למנוע מכם. הובטחו עוד פסטיבלים ואני מצפה להם בכיליון עיניים. כרגע יש בתווך אירוע החלפת ספרים (מחר) ואירוע וולנטיינס שאני לא יודע אם אגיע אליהם, אבל שווה לשקול. אני מתחייב בזאת להתריע עליהם בפניכם, קוראים יקרים, ברגע שאדע עליהם.

(אני עוד אסקר את הנינקאסי כשלעצמו, אבל הינה סיומת סטנדרטית בכל זאת)

"Ninkasi Public House", היסוד 4, תל-אביב. (דף הפייסבוק)


בפעם הבאה

זה כבר פוסט שני בו אני כותב על זה שאני לא טיפוס של סטאטים ואז כותב על הנאה שלי מסטאוט כזה או אחר. נראה לי שאני אקדיש את הפוסט הבא לנושא שיבהיר בעקיפין את הסוגייה.

עד אז, צפו בכול הפרסומות של מבשלת שפירא.

Without question, the greatest invention in the history of mankind is beer.

Oh, I grant you the wheel was also a fine invention, but the wheel 

does not go nearly as well with pizza. (Dave Barry)

רז.